לוקיישן לוקיישן לוקיישן - חלק ב' צבי פרוביזור , 12/12/2007

נזכיר מה אמרנו עד עכשיו בלוקיישן לוקיישן לוקיישן - חלק א'. דיברנו על השיקולים שמנחים חברה כשהיא בוחרת את מקום ההנפקה. השיקולים שהזכרנו היו ההבנה של התחום בו החברה פועלת – ומכאן נגזר גם השווי אותו תקבל החברה תמורת מניותיה, ובנוסף הזכרנו את העובדה שהחברה בהנפקה מקבלת חשיפה רבה ואחד השיקולים שמנחים אותה הוא איך למנף את החשיפה הזו בצורה הטובה ביותר.

שיקול נוסף שכדאי להזכיר הוא היום שאחרי. נניח חברה הנפיקה בבורסת הAIM  בלונדון. החברה לאורך זמן השקיעה משאבים רבים בהנפקה - גם משאבים פיננסים – תשלום לחתמים, לרו"ח,עו"ד, בורסה, מדפיסים והרשימה לא נגמרת. מעבר לכך, הושקעו גם משאבים יקרים וחשובים כמו זמן ניהולי – ההנהלה הבכירה של החברה, במקום לנהל את החברה ולדחוף אותה קדימה בצורה הטובה ביותר, היו עסוקים מעל לראש בהנפקה של חברה. בארץ, תהליך הנפקה יכול, במקרים מסוימים, לקחת חודשיים בלבד, אבל הנפקה בנאסד"ק יכולה לקחת כשנה (!). לא מעט זמן. היות וכך, כשחברה מנפיקה, התמורה להנפקה לא נגמרת מיד עם תום ההנפקה. לדוגמא, בחברה שהזכרנו למעלה, יתכן וההנהלה הבכירה מחזיקה באופציות למניות החברה שחסומות במשך שנתיים. כלומר רק אחרי שנתיים יוכלו המנכ"ל והסמנכ"ל כספים לממש את המניה לאופציות. לחילופין גם יתכנו מניות עם חסם לגבי המכירה שלהם. כלומר, באופן טבעי, אחד הדברים שיותר מדאיגים את ההנהלה, הוא לא מה מחיר המניה היום, אלא מה יהיה בעוד שנתיים. האם המניה הזו שלהם תשכח בספסל האחורי של הבורסה ותעלה שם אבק או שהיא תעלה בערכה ותהיה סחירה.

וכאן אנחנו מגיעים לשיקול המדובר. סחירות המניה. לעיתים, אם הבורסה שנבחרה להנפקה היא קטנה, או במקום שסר חינו בעיני המשקיעים או שפשוט הבורסה לא התאימה לחברה המדוברת, יכול להיווצר המצב הבא. ההנהלה מנהלת את החברה ביד רמה, מציגה תוצאות יפות, מוציאה הודעות לבורסה על חוזים מוצלחים שהצליחה להשיג, אבל למרבה הצער, שווי החברה לא מתרומם – המניה לא זזה! למנהלים שמחזיקים במניות החברה או באופציות למניותיה, אין ספק שזה אחד הדברים המתסכלים. לדוגמא, אם החברה שלנו הנפיקה בAIM אבל, לדוגמא, היא נחשבת קטנה מדי, או שהיא בסקטור שלא מעניין את המשקיעים שם, היא לא תהיה על הראדאר של המשקיעים. כלומר התגובה של המשקיעים להודעות חיוביות יהיו בדיוק כמו שהישראלי הממוצע יגיב על הודעה על איזו הפיכה במדינה באפריקה – "נשמע מעניין - אבל מה זה קשור אלי?" כלומר כדי שהתוצאות של החברה יתבטאו במניה, המניה צריכה להיות חשופה למשקיעים.
 את אותה התופעה ניתן לראות גם בבורסה בארץ - בשתי תקופות שונות. נניח חברה כלשהי בארץ הייתה יוצאת בהודעה חיובית לבורסה בשנת 2003 עם תחילת היציאה מהמיתון. מסתבר שמנייתה עלתה כתוצאה מההודעה. ניקח את אותה החברה ונניח שהוציאה את אותה ההודעה היום. מסתבר שהתגובה היום להודעה הייתה יותר נלהבת. אחת הסיבות לכך היא שכיום, הרבה יותר משקיעים זרים חשופים לבורסה בארץ ולכן הסחירות במניות יותר גבוהה (לא בדקתי אבל מסתבר שכך הוא). כלומר הנקודה שאליה אני חותר היא שחברה מחפשת סחירות במניה. כמו שבהנפקה היא מחפשת בורסה שציבור המשקיעים בה ייתן תמורה ראויה עבור המניות (דרך השווי שתקבל החברה), כך גם לאחר ההנפקה החברה תחפש בורסה שבה יתנו לחברה משקל ראוי וכך ייווצר מצב שבו ההנפקה היא לא משהו של 'זבנג וגמרנו', אלא תחילתו של תהליך שבו החברה מגייסת כסף בהנפקה ולאורך הזמן מצליחה לשפר ביצועים ובהתאם את שוויה. כלומר החברה רוצה לוודא שהיא אכן נמצאת על אותו ראדאר של המשקיעים.
 
השיקול הנוסף שבו נדון, יתכן וייראה מובן מאליו. אחד השיקולים של חברות הוא איפה יצליחו להנפיק. זהו?! כן. כלומר, באמת ברמה הפשוטה ביותר החברה בוחרת את מקום ההנפקה לפי השיקול של היכן יצליחו לגייס את הכסף. ונסביר.
הרעיון מאחורי השיקול המדובר נוגד במקצת את כל האמור לעיל בשיקול הקודם. למעלה דיברנו על כך שכמה חשוב לחברה 'היום שאחרי' והסחירות וכו'. כאן אנחנו אומרים שכל מה שחשוב הוא הצ'ק שתקבל החברה בסוף ההנפקה. קצת סותר, אבל כרגיל המציאות היא לא 'שחור לבן'.
הרעיון כאן הוא כזה. לפעמים חברה מגייסת כסף כי היא עומדת בפני פרויקט משמעותי, מהלך משמעותי של רכישה וכדו'. לעיתים רבות, הפרויקט/מהלך וכדו', מעבר לתנופה רבה שייתן לחברה, אם הוא לא יקרה, החברה תהיה בבעיה. במצב כזה החברה מגייסת איפה שהיא יכולה. ומה עם 'היום שאחרי'? אחרי שיגייסו את הכסף, או שירשמו למסחר בבורסה נוספת (רישום דואלי) או שיעשו הצעת רכש שבה יוציאו את החברה ממסחר וינפיקו אותה בבורסה יותר ראויה ורצויה. בלי להזכיר שמות, אם תשאלו כל מיני חברות ישראליות שנסחרות בבורסות אירופיות עלומות, מה לכל הרוחות הם עושים באותה בורסה, הם יגידו שבכנות, שם הם הבינו שיצליחו להנפיק. יותר מזה לא משנה. הם קיבלו את הכסף הנצרך, יכולים לקדם את החברה קדימה, ויאללה נסתדר עם הבורסה אחר כך.
חשוב להבהיר שלטעמי לפחות, לא מדובר בהתנהגות שלילית או פסולה מטעם ההנהלה של החברה. תפקידם הוא לדאוג לטובת החברה ולקדם את ענייניה. הם מצליחים לגייס כסף ואין בכך שום דבר רע. 
 
לכאן מתקשרת למעשה נקודה חשובה שתהווה מעין סיכום לנושא. הזכרנו שיקולים שונים, חלקם כפי שהזכרנו לעיל סותרים. החוכמה היא, וכאן בין השאר נבחנת הנהלת החברה, לדעת מה יותר חשוב ממה – בהתאם לזמן ולחברה. האם יותר חשוב שיצליחו להביא את הכסף מההנפקה, או יותר חשוב מה יהיה מחיר המניה בעוד שנתיים. או האם יותר חשוב שיקבלו שווי מלא למניות החברה, או שגם אם בסינגפור יורידו קצת ממחיר המניה בגלל שהחברה ישראלית, התמורה לכך תהיה בקידום מכירותיה של החברה ולכן בכל זאת כדאי להנפיק שם. כלומר אלו החלטות שבסופו של דבר מתקבלות על ידי הנהלת החברות ואין כאן 'תורה מסיני'.

חשוב להבהיר שכל שהוזכר לעיל הוא רק טעימה קטנה ונגיעה קלה בנושא בלבד, ובאופן טבעי הוא הרבה יותר מעמיק ומקיף משהוזכר כאן.

צבי פרוביזור עובד בפיתוח עסקי באחד מבתי ההשקעות הגדולים.
בזמנו הפנוי הוא גם סטודנט לכלכלה וחשבונאות באונ' ת"א, ואם נשאר לו עוד זמן הוא גם מנסה להיות אב לשניים ובעל לאשה מאוד סבלנית.

*פרסום זה אינו בגדר ייעוץ, אינו מתחשב בנתונים ובצרכים הספציפיים של המשקיע הפוטנציאלי ואינו מהווה הצעה ו/או המלצה לרכישת ניירות ערך מסוג כל שהוא. הפרסום הוכן על ידי הכותב ומהווה דעה אישית בה אחז ברגע הכתיבה בלבד. כל רכישה ו/או מכירה כזו הינה על אחריות הקורא בלבד.


תודה שדרגת את הכתבה.
הוסף תגובה דרג את הכתבה :
0

כותרת :   
תוכן :   
שם :             דוא"ל :        (נשמר במערכת)

שלח נקה

אנא המתן בעת טעינת האתר

אנא המתן