נזכיר מה אמרנו עד עכשיו בלוקיישן לוקיישן לוקיישן - חלק א'. דיברנו על השיקולים שמנחים חברה כשהיא בוחרת את מקום ההנפקה. השיקולים שהזכרנו היו ההבנה של התחום בו החברה פועלת – ומכאן נגזר גם השווי אותו תקבל החברה תמורת מניותיה, ובנוסף הזכרנו את העובדה שהחברה בהנפקה מקבלת חשיפה רבה ואחד השיקולים שמנחים אותה הוא איך למנף את החשיפה הזו בצורה הטובה ביותר.

שיקול נוסף שכדאי להזכיר הוא היום שאחרי. נניח חברה הנפיקה בבורסת הAIM  בלונדון. החברה לאורך זמן השקיעה משאבים רבים בהנפקה - גם משאבים פיננסים – תשלום לחתמים, לרו"ח,עו"ד, בורסה, מדפיסים והרשימה לא נגמרת. מעבר לכך, הושקעו גם משאבים יקרים וחשובים כמו זמן ניהולי – ההנהלה הבכירה של החברה, במקום לנהל את החברה ולדחוף אותה קדימה בצורה הטובה ביותר, היו עסוקים מעל לראש בהנפקה של חברה. בארץ, תהליך הנפקה יכול, במקרים מסוימים, לקחת חודשיים בלבד, אבל הנפקה בנאסד"ק יכולה לקחת כשנה (!). לא מעט זמן. היות וכך, כשחברה מנפיקה, התמורה להנפקה לא נגמרת מיד עם תום ההנפקה. לדוגמא, בחברה שהזכרנו למעלה, יתכן וההנהלה הבכירה מחזיקה באופציות למניות החברה שחסומות במשך שנתיים. כלומר רק אחרי שנתיים יוכלו המנכ"ל והסמנכ"ל כספים לממש את המניה לאופציות. לחילופין גם יתכנו מניות עם חסם לגבי המכירה שלהם. כלומר, באופן טבעי, אחד הדברים שיותר מדאיגים את ההנהלה, הוא לא מה מחיר המניה היום, אלא מה יהיה בעוד שנתיים. האם המניה הזו שלהם תשכח בספסל האחורי של הבורסה ותעלה שם אבק או שהיא תעלה בערכה ותהיה סחירה.

חשוב להבהיר שכל שהוזכר לעיל הוא רק טעימה קטנה ונגיעה קלה בנושא בלבד, ובאופן טבעי הוא הרבה יותר מעמיק ומקיף משהוזכר כאן.

צבי פרוביזור עובד בפיתוח עסקי באחד מבתי ההשקעות הגדולים.
בזמנו הפנוי הוא גם סטודנט לכלכלה וחשבונאות באונ' ת"א, ואם נשאר לו עוד זמן הוא גם מנסה להיות אב לשניים ובעל לאשה מאוד סבלנית.

*פרסום זה אינו בגדר ייעוץ, אינו מתחשב בנתונים ובצרכים הספציפיים של המשקיע הפוטנציאלי ואינו מהווה הצעה ו/או המלצה לרכישת ניירות ערך מסוג כל שהוא. הפרסום הוכן על ידי הכותב ומהווה דעה אישית בה אחז ברגע הכתיבה בלבד. כל רכישה ו/או מכירה כזו הינה על אחריות הקורא בלבד.