הפקטורינג הינה צורת מימון חדשה בישראל, המקובלת בכל העולם מזה עשרות שנים. המימון מבוסס על נכסי הפירמה (החייבים), ומהווה מקור אשראי חוץ בנקאי חשוב עבור עסקים בינוניים וקטנים המעוניניים בצמיחה מואצת בלי הגדלה משמעותית של האובליגו הבנקאי.



ב-14 לדצמבר, 2007 פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את נתוני המדד ו"הפתיעה" את כל המומחים.



קרן נאמנות הינה כלי שמטרתו השקעה משותפת בני"ע והפקת רווחים משותפת מהחזקתם ומכל עסקה בהם. הקרן מייצגת קבוצת משקיעים בעלי יעדי השקעה דומים השוכרת מנהל השקעות מקצועי.



פתיחת חשבונות בחו"ל מאפשרת לנו המשקיעים לפזר סיכון, להקטין את התלות בהשקעות שקליות ולשמר את כוח הקניה בבואנו לרכוש מוצרים ושירותים הנקובים במט"ח.

יחד עם זאת, שליטה והפעלת חשבון בבנק זר עלולה להיתקל במכשולים. הסניף רחוק פיזית ואינו הסניף השכונתי שאליו "קופצים" כשצריך לפתור בעיות.  בנוסף, איננו מכירים את אפיקי ההשקעה, את העמלות ואת הנהלים הפנימיים כפי שאנו מכירים מהחשבון בארץ.  כמו כן מחסומי שפה ותרבות עשויים לייצור תקלות שיעלו ביוקר.



לא פעם לבטח שמעתם בחדשות משפטים כגון: "מדד המעו"ף עלה ב-0.5 אחוז. מדד ת"א 100 איבד 0.6 אחוז מערכו..."
בבורסה בת"א נסחרות כ-800 מניות של חברות שונות במגוון רחב של סקטורים.
חלקן בעלות שווי שוק גדול מאוד וחלקן קטן הרבה יותר.



בשבוע שעבר ציינתי כי הריבית הנה גורם בעל חשיבות רבה מאוד באפיקים רבים בהתנהלות היום-יומית שלנו. השבוע ננסה להסביר בפירוט רב יותר מדוע.
כידוע, נגיד בנק ישראל ,סטנלי פישר, הוריד את שער הריבית ל-3.75% ,בסוף החודש שעבר. שינוי בשער הריבית אשר מבוצע ע"י בנק ישראל [או כפי שהוא נקרא- הבנק המרכזי]



רוב האנשים מרוויחים בחייהם ,בצורה מצטברת, סכומי כסף גבוהים מאוד. המספר המקובל שבד"כ תתקלו בו הוא כ-חמישה מליון שקל נטו!
במקום לצרוך את כל הכנסתנו (וכפי שצוין בכתבה הקודמת –לעיתים אף יותר ממנה). אם נדע להפנות נניח 10% מסכום זה לאפיק השקעה רווחי אזי תוך מספר שנים נוכל להשתחרר מהמרוץ חסר המטרה אשר בו רבים מאתנו שרויים.



מניות, איגרות חוב,קרנות נאמנות,אופציות,ניתוח טכני,ריבית,אינפלציה,מט"ח,שיטות מסחר,ניהול הכסף, ניהול סיכונים,חסכון וחסכון פנסיוני.
נושאים ומושגים אלו ורבים אחרים אשר קשורים לשוק ההון,לבורסה ולתחום ההשקעות הפיננסיות אינו נהיר ,בד"כ, לרוב רובו של הציבור.



• חלק הארי של המשקיעים מנכסים לעצמם בדרך כלל הרבה יותר ידע ויכולת לגבי היכולות שלהם בשוק ההון מאלה שיש להם באמת. נתון זה מוביל אותם להתנהג ולסחור בצורה יהירה, המובילה להפסדים. גם למשקיע הסוחר עשרים שנה בשוק ההון יש עדין מה ללמוד, וגם הוא יכול לחזות בתופעות שעדיין לא ראה.



אין ספק כי רובנו כורעים תחת נטל המשכנתא והתשלומים השוטפים המשמשים אותנו במסגרת המחייה השוטפת.
הדרך לבנות עתיד ורוד עם בסיס כלכלי טמונה בתכנון.
 
את המילה "תכנון" ניתן לפרוט ל – 4 מילים עיקריות : תזרים, כלכלי, נאות ונִצְפֶּה.



בתקופה האחרונה, מניות בשוק ההון הישראלי נחשפות יותר ויותר להמלצות ע"י אנליסטים מבתי השקעות שונים.
לפי מחקר של בנק ישראל, שפורסם בתאריך אוקטובר 2004 , כ 80 אחוזים מכלל בתי ההשקעות המליצו על "קניה"
למניה זו או אחרת, האם בזכות או בחסד ?
בין הממצאים, בדיקה שנערכה בין השנים 1999-2001 בה נמצא, שהמלצות אנליסטים משפיעות ישירות על תשואת המניה (תשואה שעברה את תשואות השוק באותה התקופה).
האם באמת הכול וורד כפי שנראה למראית עין ?



רבים שואלים אותי מהם ההבדלים בין הניתוח הכלכלי לניתוח הטכני והאם ניתן וכדאי לשלב בינהם.
אנסה להסביר בקצרה על הפילוסופיה של הניתוח הטכני מול הניתוח הפונדמנטלי.
ונתחיל בהגדרה : הניתוח הטכני הנו הלימוד [המתמיד] של התנהגות השוק,בעיקר ע"י שימוש בגרפים, למטרה של חיזוי מגמות עתידיות במחירים של ניירות הערך.



לא פעם, במהלך הדפדוף היומי שלנו בעיתון הכלכלה, ראינו שחברה x פרסמה דוחות , ובהם כתוב: מה השינוי היחסי מהדוחות שעברו?, האם החברה רווחית?, האם היא מצליחה למכור באותו קצב מכירות? ועוד המון שאלות שאנו לא יודעים לשאול מפני אין לנו ידע בסיסי בדוחות כספיים.
מאמר זה יעסוק בדוחות אלה ויענה על השאלות שחלקנו לא יודעים לשאול.



המושג הפרטה מדבר בעצם על תהליך בו מועבר או נמכר רכוש בבעלות ציבורית לבעלות פרטית.
תהליך הפרטה מתבצע לרוב במהלך ניסיון להעביר כלכלת מדינה ממודל סוציאליסטי, בו המדינה מעורבת במשק במידה רבה, למודל קפיטליסטי, בו המדינה מעורבת במשק במידה מועטה.
המושג,אותו אנו שומעים שכיחות בזמן האחרון, מקושר עם מכירתם של חברות ממשלתיות לחברות פרטיות ונהיה מאוד אופנתי, במטרות ברורות בהן נדון בהמשך המאמר.




אנא המתן בעת טעינת האתר

אנא המתן